זהו סיפורה של כלבה מבוגרת שעברה ניתוח הסרת טחול לאחר שגילו שיש לה סרטן.
לצערי רוב הבעלים לא משקיעים סכומי כסף בסוג כזה של ניתוח .. ואני לא פה כדי לדון ביחס שבין העלות לתועלת.
זהו סיפורה של כלבה מקסימה יום אחרי ניתוח. הכלבה כבר שוחררה לביתה באותו יום של הניתוח(רק ליחס את זה לשנייה לבני אדם .. שבוע  אשפוז  בבית חולים) אבל פה היא שוחררה הביתה.
בבוקר הבעלים חשה שמשהו לא בסדר ושהכלבה לא מרגישה טוב.
היא הייתה לבד בבית עם התינוקת שלה. במרפאה נתנו לה את הטלפון שלי, הגעתי אליה . הכלבה אפילו לא יכלה להרים את הראש כדי להסתכל עלי.
חפנתי אותה כדי לא ללחוץ לה על התפרים והרמתי את כל העשרים ומשהו ק"ג שלה לתוך המונית.
נסעתי למרפאה כאשר האישה והתינוקת במונית אחרת והגענו למרפאה . אני השארתי את הכלבה לטיפולם של רופאיי ואחיות המרפאה כאשר אני מסבירה שכשהכלבה תרגיש יותר טוב אני אגיע לקחת אותה הביתה.
בערב צלצלו אלי מהמרפאה וביקשו שאני אבוא .. הופתעתי לראות את התקדמות הכלבה שכן עכשיו כבר יכלה ללכת ואפילו קשקשה בזנב כשראתה אותי.
לקחתי אותה הביתה, דמעות האושר של האישה למראה כלבתה האהובה הולכת ריגשו גם אותי.